מקובל לחשוב כי הסובלים מעומס חזותי בהכרח נכשלים בלימודיהם, בהכרח סובלים מהפרעות קשב וריכוז, ובהכרח אינם יכולים להיות אנשי ספר, מדעים, מנהלים בכירים וכדומה. הנחה זו מוטעית מייסודה.

אנשים רבים הסובלים מעומס חזותי פיתחו לאורך השנים מנגנוני פיצוי מאוד משוכללים המאפשרים להם להתגבר על הקשיים, ולעיתים הסביבה אף אינה מודעת לקשיים מהם הם סובלים. גם להם השיטה יכולה לעזור, בהפחתת מידת המאמץ שהם צריכים להשקיע בפעולות היום יום ועל ידי כך במתן האפשרות להפניית משאבים אלו לאפיקים אחרים.